האם הצמח לבנדר יכול לשפר את חיי האדם?

הכרות קצרה עם הצמח

לבנדר או בשמו העברי אזוביון הוא סוג בוטני של צמחים ממשפחת השפתניים. כ-37 מינים נכללים בסוג הנפוץ באגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין, 7 מינים נפוצים באירופה. השם הלועזי הנפוץ הוא לָבֶנְדֶּר מתייחס לרוב למין המוכר ביותר שהוא האזוביון הרפואי שפרחיו מפיקים שמן אתרי לצורכי הארומתרפיה.

תיאור הצמח

גובהו בין 30 ל-70 ס"מ. העלים צרים וארוכים, קירחים, גזורים ומנוצים, באורך 2-6 ס"מ וברוחב 4-6 מ"מ, וגבעוליו מרובעים וזקופים. תפרחתו ארוכה ומרווחת, אורך הפרחים כס"מ אחד. הפרחים בצבע כחול כהה, נוטה לסגול. העלים והפרחים מפיצים ריח מיוחד, המזכיר את ריח הזעתר. הפריחה בחודשים ינואר- אפריל. האזוביון מעדיף תנאי שמש מלאה, קרקע בסיסית מנוקזת היטב וכיוון שהוא עמיד לחום ויובש אינו דורש השקיה מרובה. ריחו דוחה חרקים וכנימות.

תיאור הצמח שלנו

אנטון שלנו נשתל ב5.3 תחילה גבוהה היה 11 סמ ומספר עליו היה 13 עלים. בביקרינו (12.3) השני אצל אנטון גבוהו היה 11 סמ ומספר עליו היה 14 עלים התפתחות רבה לגילו.בביקרינו ה3 (26.3) אצל אנטון הייתה התפתחות רבה בקע פרח מגופו הקטן של אנטון אך כמות העלים איננה השתנתה אך למרבה הפתעתינו אנטון שלנו גבוהה ב3.5 סמ בביקרינו ה4 (8.4) אנטון הראה התפתחות משמעותית גובהו טיפס והגיע אל גובה מרשים של 25 סמ ומס עליו גדל מספור בביקרינו ה5 (30.4) גובהו של אנטון שלנו היה 30 סמ עליו התרבו ועדיין היו גדולים מספור בביקרינו האחרון אצל אנטון.

לבנדר לאורך ההיסטוריה

היוונים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע). מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימוש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד". שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה עם הסממנים של הקטורת בבית המקדש. כפי הנראה, ה"נרד", המוזכר בשיר השירים "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" (א',י’ב) הוא האזוביון.

שימושיו של הלבנדר

השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם לינלאול ולינליל אצטט. קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. במטבח הצרפתי משמש הלבנדר אחד המרכיבים בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס

לבנדר רפואי

בעבר שימש הצמח לבישום מי הרחצה ולרפואה. הוא מזוהה כנראה עם ה"אזוביון" המוזכר במשנה בתור צמח רפואה (שבת יד ג). הרופאים הקלאסיים ציינו כי האזוביון שימש מרכיב בתרופות נגד רעלים ולטיפול בבעיות בחזה. בימי הביניים שימש הצמח לחיזוק הלב, לטיפול בקצרת, לריפוי מחלות חזה, דלקות, בעיות בקיבה, מחלות עור ועוד. ברפואה העממית בימינו משמש הצמח כתרופה כללית, למניעת הפלות, להקלת מיגרנות ולחיטוי נגד עש המושם בין הבגדים. שמן האזוביון משמש כמרכיב בסיסי בבשמים רבים. הוא משמש גם להרזיה ולריפוי שיתוק חלקי

מידע גנני על לבנדר

• צריכת מים: לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה 
• אזורים: שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב 
• צורת חיים: בן שיח נמוך 
• קצב צמיחה: בינוני 
• גובה (מ'): 0.60 
• קוטר (מ'): 0.50 
• איברים דקורטיביים: פרחים, עלים 
• שימוש מומלץ: ריח ותבלין, מסלעה, מכל, כיסוי עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר וליובש, רגיש לחוסר ניקוז 
• תנאי הארה: שמש עד הצללה למחצה 
• מידע גנני נוסף: רצוי לקטום לאחר פריחה

סוגי לבנדר בישראל

כיום בישראל ישנם 3 סוגים עיקריים של צמחי בר מסוג לבנדר כמו כן בגינות ניתן למצוא עוד 3 סוגים נוספים אותם תוכלו לראות בשקפים הבאים

לבנדר בר בישראל –

אזוביון דגול

אזוביון דגול (שם מדעי הוא בן-שיח רב-שנתי לא נפוץ ממשפחת השפתניים. הוא גדל על קרקעות חול-חמרה, במישור החוף ולמרגלות החרמון. הצמח עשוי להגיע עד לגובה של 70 ס"מ. ענפיו מעוצים בחלקם התחתון, ועליו צרים וארוכים. כל חלקי הצמח העיליים מכוסים שערות, חלקן שערות בלוטיות המכילות שמן ארומטי בעל ריח מיוחד. הפריחה היא בחודשים פברואר עד מאי והיא בצבע ארגמן – סגול. לאזוביון הדגול פרחים קטנים ולא בולטים, המסודרים בתפרחות צפופות. בראש כל תפרחת ישנה ציצית של חפים סגולים. ציצית זו משמשת ככל הנראה כ"דגל" (מכאן שם המין) שמטרתו למשוך את המאביקים ממרחק, תפקיד שברוב מיני הצמחים ממלאים עלי הכותרת של הפרח.

אזוביון מדברי

אזוביון מדברי הוא בן שיח ממשפחת השייך לסוג אזוביון ממשפחת השפתניים גובהו עד 100 ס"מ. העלים קרחים, גזורים ומנוצים וגבעוליו מרובעים וזקופים. תפרחתו ארוכה ומרווחת, אורך הפרחים כס"מ אחד. הפרחים בצבע כחול כהה, נוטה לסגול. העלים והפרחים מפיצים ריח מיוחד, המזכיר את ריח הזעתר. הפריחה בחודשים ינואר- אפריל. צמח זה משמש את הרפואה הבדואית להכנת תה להקלת מיחושים בבטן. הצמח עמיד לחום ויובש, ונפוץ בעיקר בהרי אילת, בנגב, בבקעת ים המלח ובמדבר יהודה.

אזוביון שעיר

אזוביון שעיר הוא בן-שיח מדברי המסתעף מבסיסו. ענפיו זקופים, גובהו 40 ס"מ ויותר. הגבעולים מרובעים. הוא דומה לאזוביון מדברי, אך עליו שעירים, והם גזורים–מנוצים פעמיים. בצעירותם הם ריחניים. אזוביון שעיר פורח מינואר עד אפריל. הפרח כחול, אורכו 10 מ"מ. הגביע צינורי. צינור הכותרת ארוך. הפרחים ערוכים בראשי ענפים בתפרחות קצרות, צפופות, ללא רווחים בין דורי הפרחים. לכל פרח חפה שאורכו מגיע כמעט לאורך הגביע. אזוביון שעיר גדל בבתי-גידול חמים ולחים כגון ערוצים במדבר חם ונאות-מדבר. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות ערב ומזרח-אפריקה.

בגינות ניתן למצוא עוד 3 סוגים נוספים אותם תוכלו לראות בשקפים הבאים

לבנדר נוי בישראל –

אזוביון מנוצה

* קבוצת צמחים: שיחים, צמחים פורחים, מאכל
* צבע פריחה: סגול כהה
* תנאי אור: שמש מלאה, שמש חלקית 
* השקיה: מועטה, בינונית, עמיד ליובש, רגיש לעודף השקיה
* קצב צמיחה: מהיר 
* עונת פריחה: חורף, קיץ, אביב, סתיו, פורח רב השנה
* גובה: 60 ס"מ, 70 ס"מ, 1 מטר
* שימושים: בודד, קבוצה, גוש צבע, כיסוי, מסלעה, גינון ציבורי, גג, מיכל, עציץ, סידורי פרחים, ייבוש פרחים, עלים וכד, משמש לייבוש לבישום 
* מחזור חיים: רב שנתי

אזוביון שסוע

* קבוצת צמחים: שיחים, צמחים פורחים
* צבע פריחה: כחול
* תנאי אור: שמש מלאה, שמש חלקית
* השקיה: מועטה, בינונית, עמיד ליובש 
* קצב צמיחה: בינוני
* עונת פריחה: קיץ, אביב, סתיו
* גובה: 50 ס"מ 
* משמעות פריחה: בינונית 
* גודל הפרחים: פרחים קטנים בחלקו העליון של הגבעול

אבוזיון משונן

* קבוצת צמחים: מאכל, צמחי מרפא, שיחים, צמחים פורחים
* צבע פריחה: סגול בהיר לילך 
* תנאי אור: שמש מלאה, שמש חלקית
* השקיה: מועטה, בינונית
* קצב צמיחה: בינוני
* עונת פריחה: חורף, קיץ, אביב, סתיו, פורח רב השנה
* גובה: 70 ס"מ
* שימושים: בודד, קבוצה, גוש צבע, כיסוי, מסלעה, גינון ציבורי, גג, מיכל, עציץ, סידורי פרחים, ייבוש פרחים, עלים וכד, משמש לייבוש לבישום