תערוכת יצירות הנערכת השנה. נושא התערוכה "מה זאת אהבה?" והיא הציגה את כשרונות תלמידי שכבת י' ותלמידי כיתת נעלה י"א8 על שירים שנלמדו במסגרת התימה הזו.

עטור מצחך / אברהם חלפי

עטור מצחך זהב שחור
(אינני זוכר אם כתבו כך בשיר'
מצחך מתחרז עם עיניים ואור,
(אינני זוכר אם חרזו כך בשיר'
אך למי שתהיי
חייו מלאי שיר.

חלוקך הורוד צמרירי ורך.
את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.
לא הייתי רוצה להיות לך אח,
לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
ורואה חלומות עגומים של קדושה
ולמולו את אישה…

את אוהבת להיות
עצובה ושותקת
להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק
ואני, שלא פעם אביט בך בשקט
אין קול ודברים
שוכח הכל על אודות אחרים.
שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
ושבויה בין כתלייך
ממני נפרדת
עת אני בגופי נפרד ממך.

פרוש חלומי כמרבד לרגליך
צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך
לבשי חלוקך הורוד לעת ליל
עוד מעט ואבוא אליך.

עטור מצחך זהב שחור
יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר
אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור
כשיכור…
עטור מצחך זהב שחור.

הרעיון המרכזי בשיר

השיר “עטור מצחך” של אברהם חלפי המציג את חוויית האהבה הבלתי מושגת, הבלתי אפשרית והחד צדדית.
דמות האהובה רחוקה מהדובר, מלכותית וכמעט בלתי מושגת, אך עם זאת קרובה, פשוטה, ביתית וניתנת להשגה. העובדה שעם כל המלכותיות שלה, היא עדיין ניתנת להשגה, אך לא לו, גורמת לדובר לתסכול רב..
הדובר מתאר את אהובתו כעומדת מהצד, מרוחקת, אך נפשו מתהלכת בין כותלי ביתה ומודדת את צעדיה, את נפשה ומראה של אהובתו..
.

כתבה : זלדה

כאשר היית פה
ומבטך החום מגן עלי
ומחשבותינו נוגעות
פתע
כנף אל כנף .

כאשר היית עמדי
בתוך הדברים החולפים
היו הקירות בני – בית קשישים
שספרו מעשיות עתיקות
בערב
כאשר שתינו תה.

עכשיו הקירות אינם מחסה
הם הסתגרו בשתיקתם
ולא ישגיחו בנפלי
עכשיו הקירות סיד ומלט
יסוד זר
חומר לא עונה כמוות.

נושא השיר:
השיר "כאשר היית פה" הוא פניה של הדוברת/ "האני השרה" אל אדם יקר שכבר לא נמצא איתה. הדוברת ,החשה תחושת אובדן ובדידות , מבטאת את תחושותיה תוך כדי התייחסות למה שהיה לה עם אותו אדם יקר –אהוב כשהיה עמה בעבר ( כאשר היית פה ) ולתחושותיה-מצבה בהווה ( עכשיו ) כשהוא כבר לא עמה .
המילה האחרונה החותמת את השיר ("כמוות ") מבהירה היטב את סיבת היעלמותו של הנמען מחייה של הדוברת- הוא נפטר- מת.
מהדברים ניכר כי הדוברת שאיבדה אדם יקר לה נתונה במצב של ריקנות ובדידות .
זהו שיר כואב/עצוב ביותר. שיר אישי ביותר המבטא געגועים של החי אל המת . שיר שמבטא את הזיכרונות והתחושות של הדוברת לאחר מותו של של אותו אדם יקר וקרוב לה שהלך לעולמו .
זלדה כתבה את השיר לאחר מותו של בעלה, חיים מישקובסקי, שנפטר ממחלה קשה בהיותו בן 61 שנה. זלדה , שהיתה נשואה 22 שנים, התקשתה לדבר על טראומת מותו
אך העלתה את רגשותיה בנושא בשיר מרגש זה.

חול אפסי/ דליה רביקוביץ
נושא השיר “חול אפסי” של דליה רביקוביץ’: חווית פרידה, כיצד זוג מנסה לשקם את היחסים ביניהם ללא הצלחה..
מערכת היחסים מעורערת, והדוברת מנסה לשקם אותה, עד לפרידה הסופית. מערכת היחסים מתפוררת כמו חול..

המילים: שוב, גם, ו החיבור, אלו מילים החוזרות על עצמן שמשמעותן הן גלגל החוזר על עצמו, מערכת היחסים שמסתובבת וחוזרת על עצמה.
בני הזוג הולכים לים, מקום רומנטי, מקום מפלט שהם הולכים לשם בכדי לדבר על היחסים ביניהם.
ההליכה לים שונה מההליכות הקודמות בכך שזו הפעם האחרונה שהם הולכים, כי הפעם הם הולכים להיפרד..

חול אפסי / דליה רביקוביץ

גַּם אָז הָלַכְנוּ שׁוּב לִשְׂפַת הַיָּם,
וַאֲנִי אָמַרְתִּי שׁוּב שֶׁמַּה יִהְיֶה,
וְהוּא אָמַר שֶׁעַכְשָׁו מֻקְדָּם לְדַבֵּר
וְזֶה מְצַעֵר מְאוֹד אֲבָל נִתַּן לְשִׁנּוּי.
וַאֲנִי אָמַרְתִּי שׁוּב שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים,
וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים
הוּא אוֹמֵר לִי אוֹ מְנַסֶּה
לַעֲבֹר לְעִנְיָן אַחֵר.

וְשׁוּב חִבַּקְנוּ זֶה אֶת זֶה כְּשָׁעָה,
וְגַם חִפַּשְׂנוּ נוֹף יוֹתֵר מְצוֹדֵד,
וְרַק בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת נִעַרְנוּ אֶת הַבְּגָדִים,
וַאֲנִי רָמַזְתִּי שׁוּב שֶׁאוּלַי כְּדַאי לַחְשֹׁב,
וַאֲנִי אָמַרְתִּי שׁוּב שֶׁזֶּה כְּמוֹ חוֹל מִתְפּוֹרֵר,
וּמַה שֶּׁהוּא עָנָה אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת עוֹד.
וְשָׁם בֶּאֱמֶת
עַל יַד הַיָּם
הַכֹּל הִתְפּוֹרֵר לִי כְּמוֹ חוֹל.

בעיות אישיות / דוד אבידן

כִּי מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ.
לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
עַד שֶׁבָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ.
יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ מִשּׁוּם שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
מִשּׁוּם שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
הָעֵצִים לִבְלְבוּ בְּיָרֹק וְהַשֶּׁמֶשׁ הָלְכָה וְהִשְׁחִירָה.
וּכְכָל שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ הִיא הִשְׁחִירָה יוֹתֵר.
רְחוֹקָה. נְכוֹנָה לְזִנּוּק. כְּמוֹ זַן מְסֻיָּם שֶׁל פַּנְתֵּר.
(בֶּאֱמֶת רַק פַּנְתֵּר הִיא הִזְכִּירָה.)
וְאָז בָּאנוּ הָעִירָה.
חֲבַצֶּלֶת אוֹתִי הִכִּירָה.
וּבַבֹּקֶר אוֹתִי הֵעִירָה.
וּבְכָלְ זֹאת אָהַבְתִּי אוֹתָךְ.
בָּא הָאוֹר הַסּוֹפִי וְסִלֵּק כָּלְ סָפֵק וְהוֹתִיר
רַק אֶת בֵּית-הַקּוֹלְנוֹעַ לָבָן וְלוֹהֵט בַּשֶּׁמֶשׁ.
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן מַה לְּהַסְתִּיר
בַּל יֵרָאֶה בַּשֶּׁמֶשׁ.
וּמִי שֶׁאוֹהֵב בַּל יַעֲלֶה לָעִיר.

"חווה ידעה"/ט.כרמי

זהו שיר אפי. הוא מתאר את מעשה בריאת אדם וחוה ו"החטא הקדמון" דרך נקודת המבט של האשה- חווה.
השיר מתבסס על שתי גירסאות שונות לבריאת אדם וחווה המופיעות :בספר בראשית פרק א' :" "זכר ונקבה ברא אותם", לעומת פרק ב' (פסוק יח'):" ויאמר אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו… .. לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" .
לפי הגירסה הראשונה האשה נבראה יחד עם אדם. לפי גירסה שנייה נבראה מאוחר יותר אחרי שנבראו גם חיות השדה,האדם נתן להם שמות, והעצים, ועוף השמיים.
המשורר דוגל בגירסה הראשונה , נותן לאשה קדימות אבל גם אחריות לחטא הקדמון של האכילה "מעץ הדעת טוב ורע"..
הכותרת- "חווה ידעה " מתייחסת לחווה כנמענת בשיר וכדמות הדומיננטית (הבולטת והשולטת). ו"לידיעה" שיש לה שני פירושים בתורה : ידיעה במשמעות של : הבנה, יוזמה, השגחה ו ידיעה במשמעות אירוטית של פיתוי גופני. (כמו שכתוב ש"אדם ידע את חווה").

ולמה היא נושכת את שפתיה / מאיר ויזלטיר

וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ
וְלָמָּה הִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ
בִּזְמַן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת
עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ

וְלָמָּה הִיא שׁוֹלַחַת אֶת יָדֶיהָ
כְּאִלּוּ מְמַשְׁמֶשֶׁת בָּאֲוִיר
כְּאִלּוּ יֵשׁ כַּפְתּוֹר שֶׁאִם תִּלְחַץ בּוֹ
יִפָּתַח הַשַּׁעַר אֶל הָעִיר

כְּאִלּוּ שֶׁהָעִיר בֶּאֱמֶת צוֹפֶנֶת
סוֹדוֹת וּמַמְתַּקִּים נַעֲלָמִים
כְּאִלּוּ יֵשׁ בַּחוּרִים כָּאֵלֶּה
אַךְ יֵשׁ גַּם סוּג אַחֵר שֶׁל עֲלָמִים

וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁמֶת אֶת שָׁדֶיהָ
וְלָמָּה הִיא בּוֹלַעַת אֶת רֻקָּהּ
כְּאִלּוּ הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִפְסִידָה
אֶת הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה הַמְּתוּקָה

וְלָמָּה הִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת
עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ
בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ
בִּזְמַן שֶׁהִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ

הרעיון המרכזי בשיר

השיר “ולמה היא נושכת את שפתיה” מאת מאיר ויזלטיר הוא שיר אהבה בלתי אפשרית של צעיר המאוהב בבחורה הקשורה לאדם אחר. מנקודת מבטו של הדובר המביט מהצד, נראה כי היא לא מעוניינת בקשר שלה עם הבחור שאיתה. הדובר משליך את הרצון שלו להיות איתה על התנהגותה ומפנטז על כך שהיא רוצה למעשה אותו..
לאורך השיר הבחורה מוצגת כמישהי שמרגישה תחושת פיספוס והחמצה. לפי תחושת הדובר כנראה אהבה בחיים, ואולי היא אפילו מרוצה מאהבתה, אך היא מרגישה שהיא מפספסת דברים אחרים, שונים..
השאלות הרבות של הדובר “למה” באות להראות את השאלה שמטרידה איתו – למה היא לא איתו ??