בן פסיה ויהודה, נולד ביום ה' באייר תשט"ו(27.4.1955) ברוסיה. את לימודיו התחיל שלמה בבית-ספר יסודי ברוסיה. בשנת 1966 הוא עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה השתקעה באשדוד, ובה למד שלמה בכיתות ה'-ו' בבית-הספר היסודי "שקמים". לאחר מכן, הוא עבר לכפר הנוער "רזיאל" בהרצליה, ולאחר שתי שנות לימוד עבר לכפר הנוער על-שם יוהנה ז'בוטינסקי בבאר-יעקב, ושם השלים את לימודיו התיכוניים.

באוגוסט 1973 התגייס שלמה לצה"ל, ושירת כצוללן בחיל-הים. הוא השתלם בכמה קורסים מקצועיים להפעלת נשק ימי. שלמה לחם במלחמת יום-הכיפורים, ובאפריל1974 הועלה לדרגת רב"ט. הוא השתלם בקורס נוסף – כמנוען ימי, עלה לדרגת סמל והמשיך לשרת בחיל הים עד תום שירותו הסדיר.

לאחר שהשתחרר מצה"ל נשא שלמה אשה ובנה את ביתו ברחובות. שני ילדים נולדו לו, והוא מצא את פרנסתו כסוחר. מפעם לפעם נקרא שלמה לשירות במילואים, אבל הוא הסב את מקצועו הצבאי, ועבר לחיל-החימוש והשתלם במנועי נגמ"ש.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל הוא גויס לשירות מילואים ביולי 1982. ביום כ"ה באב תשמ"ב (14.8.1982) חנתה יחידתו סמוך לכפר חמדון בלבנון. מכונית-תופת שחנתה ליד פלוגתו התפוצצה וגרמה למותם של שני חיילים. אחד מהם היה שלמה. בן 27 שנים הוא היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברחובות. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים, אח ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "שלמה נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בחיל החימוש. היה חייל ותיק בפלוגה, חייכני, עם מזג נעים ונוח. היה ממושמע, מסור, אהוב על חבריו ומפקדיו".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "בתקופה ששהינו יחד בפלוגה, היכרנו אותו כבחור חייכני עם מזג נעים. הוא היה ממושמע, מסור ונכון תמיד לבצע כל משימה שהוטלה עליו".