מאיר, בן סוניה וסלומון, נולד בשנת תשי"א (1951), ברומניה. הוא למד בבית-ספר יסודי ברומניה ובשנת 1964, בהיותו בר-מצווה, עלה לישראל. בארץ השלים את הלימודים היסודיים בפנימיית עליית-הנוער "דוד רזיאל" בהרצליה, יחד עם שני אחיו. אחר-כך המשיך ולמד בבית-הספר התיכון-מקצועי על שם יוהנה ז'בוטינסקי. מריאן – כך נהגו לכנותו בחיבה בני משפחתו וידידיו – היה נער אוהב חיים וחברה. הוא השכיל להתערות במהירות בכל חברה ולמרות מגבלות השפה, שהיו מנת חלקו בשנותיו הראשונות בארץ, התחבב תוך זמן קצר על רבים מחבריו לפנימייה. בתקופה קצרה ביותר למד את השפה העברית ומיד הצליח להיקלט בלימודים והיה אף בין המצטיינים בכיתתו. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, אשר לא הניח לקשיים לשבור את רוחו. בהתמדה ובעקשנות למד גם את השפה וגם את הלימודים הרגילים, וזכה לשבחים מפי מוריו על הישגיו. בתום לימודיו בפנימייה החליט לשלב את נטייתו למלאכת-יד עם אהבתו לספרים והחליט ללמוד בבית-ספר תיכון-מקצועי. הוא בחר ללמוד מסגרות ובשעות הפנאי טרח בבניית מכונות ומכשירים חשמליים. כל מכשירי החשמל בבית ובבתי השכנים עברו תחת ידיו. הכל שמעו על "ידי הזהב" של מריאן והיו באים לבקש את עזרתו בתיקון מכשירים שנפגמו. מריאן אהב מאוד גם לטייל בארץ. סקרן היה ותאב להכיר את מולדתו החדשה וברבות מחופשותיו יצא לטיולים ברחבי הארץ. הוא נהג ל'ארגן' קבוצה מידידיו ולנסוע אתם למקומות רחוקים ונידחים, כדי לבדוק פינות חמד, שלא רבים מגיעים אליהן.

מאיר התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות השריון והוכשר לתפקיד טען-קשר בטנק. מפקדיו מעידים עליו שהיה חייל מצטיין, אשר מילא את כל המשימות שהוטלו עליו ביעילות ובדייקנות. לאחר זמן נשלח לקורס סיירי שריון וסיים אותו בהצלחה. גם בצבא רכש לו ידידים רבים. בזכות אופיו הנוח ונכונותו לעזור תמיד התחבב מאוד על רבים מחבריו. כיוון שהיה עליז ומלא שמחה מטבעו, ידע כיצד להשרות אווירה טובה בין האנשים שבחברתם בא. בשעות האימונים הקשות ביותר ידע לעודד ולהרים את המורל. גם כשהיה עייף ביותר, לא התחמק מחובותיו והיה נשאר בין האחרונים לטיפול בטנקים. הקשרים האמיצים שקשר בהיותו בצבא עדיין מביאים חברים-לנשק אל ביתו, לביקור אצל משפחתו. אחד מידידיו העניק למשפחה ציור דיוקן של מריאן, מעשה ידיו, וחבר אחר הקדיש שיר לזכרו וכתב אותו על-גבי נייר קלף.

כחודשיים לפני פרוץ מלחמת יום-הכיפורים השתחרר מאיר מהשירות הסדיר בדרגת סמל. במלחמת יום-הכיפורים השתתף מריאן בקרבות הבלימה הקשים שניהלו כוחותינו נגד הצבא המצרי בסיני. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), השתתף מריאן בקרב נגד חיילי קומנדו מצרים במעברי הגידי. במהלך הקרב נפגע הטנק שלו, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים.