בן שלומית ושלום, נולד ביום כ"ב באדר ב' תשי"ז(25.3.1957) באשקלון. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם א.ד. גורדון בעירו והשתייך לתנועת הנוער העובד והלומד. אחרי כן עבר ללמוד בפנימייה על-שם יוהנה ז'בוטינסקי וסיים את לימודיו במגמת ביולוגיה. בפנימייה השתייך לתנועת בית"ר.

באוגוסט 1975 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הקשר. הוא עבר טירונות והשתלמויות מקצועיות, נשלח לקורס מ"כים, ובאוקטובר1976 הועלה לדרגת רב"ט. אריה נשלח לקורס קציני קשר, סיימו בדצמבר 1977 והוענקה לו דרגת סג"ם. לפי תום שירותו הסדיר עבר, לפי בקשתו, קורס צניחה. באוגוסט 1978 התנדב לשרת בצבא הקבע והועלה לדרגת סגן.

בראשית שנת 1981 פיקד על פלוגה ברמת-הגולן. ביום ט"ז בשבט תשמ"א(20.1.1981) יצא למשימה מבצעית. בדרך אירעה תאונת נשק ואריה נהרג. בן 24היה בנופלו. אחרי מותו הועלה לדרגת סרן.

הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי באשקלון. השאיר אחריו רעיה, הורים, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סרן אריה החל את דרכו הצבאית בגדוד כחייל, עבר את כל שלבי הפיקוד עד לדרגת מפקד פלוגה, וכל זאת בתקופה של חמש שנים וחצי. במשך תקופת שירותו בצה"ל פיקד על מחלקה בסיני, היה סגן מפקד פלוגה בגיזרת לבנון ומפקד הפלוגה ברמת-הגולן".

על שמו הוכנס ספר-תורה בבית-הכנסת של העדה התימנית באשקלון.