יעקב, בן מטי ומשה, נולד ביום כ' בשבט תש"ו(22.1.1946) במושב צור-משה ולאחר שלמד בבית-הספר היסודי במושב, סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי במושב, סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי ע"ש רופין בעמק חפר. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" וברבות הימים הדריך בה וכן היה פעיל במסגרת הגדנ"ע. הוא היה חובב-ספורט ונטל חלק בפעילות אגודת "הפועל". מטבעו היה שקט, חברותי, בעל חכמת-חיים ורציני בגישתו לחיים. הוא היה ישר ובעל-מצפון, בן נאמן, מסור להוריו ודואג למשפחתו. תמיד נרתם לסייע בעבודות-המשק ולעזור בכל תחום, שיכול היה לתרום בו מידיעותיו ומכישוריו.

יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1963 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס אלחוטנים וקורס-צניחה ואחרי כן עבר קורס מ"כים-חי"ר. מאחר שהצטיין בהישגיו נשלח לקורס קצינים בסיסי ולאחר שהשלים אתו השתלם בקורס קציני קשר. לבסוף הוצב ליחידת צנחנים בתפקיד קצין-קשר והוענקה לו דרגת סגן. הוא היה קצין טוב ואהוד מאוד, ולדברי מפקדו היה "אחראי, בעל יזמה ומנהיגות, ממושמע ויעיל". הוא השתתף בקרבות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ונטל חלק בכיבוש "גבעת התחמושת" ועל-כך הוענק לו "אות מלחמת ששת-הימים".

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. יעקב המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית / הפקולטה לחקלאות והיה תלמיד מצטיין ושקדן, על אף שלא חדל מעולם לעזור להוריו בעיבוד המשק של משפחתו. בתקופת לימודיו באוניברסיטה, הצטיין בהישגיו ואת התואר "מוסמך" קיבל בציון "מעולה" על עבודת הגמר. סיפרה מדריכתו בפקולטה פרופסור יהודית בירק: "את יעקב הכרנו כתלמיד מצטיין בשנה ב', כאשר הביע את רצונו להשתלב במחקר במחלקה, שלא על מנת לקבל פרס. עמדנו אז בעיצומו של מחקר מטעם משרד החקלאות של ארצות הברית ומילאנו את מבוקשו ללא-היסוס. במרוצת הזמן הפך יעקב לאחד מעמודי-התווך של תכנית-המחקר כולה… ממצאיו היסודיים מהווים ללא ספק תרומה חשובה ומשמעותית בחקר הממברנות הביולוגיות – תחום בעל השלכות שימושיות בפיסיולוגיה וברפואה". הוא סיים את הלימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות והוענקו לו תואר "בוגר" ותואר "מוסמך" של האוניברסיטה העברית בירושלים. כן השלים את עבודת-הגמר לתואר דוקטור בציון מעולה, אך התואר הוענק לו לאחר נפילתו. במלחמת יום הכיפורים השתתף יעקב בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), נכנסה יחידת-הצנחנים שיעקב שירת בה כקצין-קשר בזחל"ם הפיקוד, לעיר סואץ בגדה המערבית של תעלת סואץ. בקרב שהתחולל נפגע הזחל"ם שלו בפצצת נ"ט ויעקב נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. השאיר אחריו אישה ובן – שגיא, הורים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מורו של יעקב באוניברסיטה, פרופסור עמרם אשרי: "יעקב היה מתלמידינו הטובים ביותר וכך יכולתי להכירו מעל ומעבר להיכרות רגילה בין מורה ותלמיד. נוסף להיותו תלמיד מצטיין היו בו גם חברותיות, שקט, תבונת-חיים ומעשיות, ששורשיהם נעוצים אולי ברקע של הבית, חיי המושב ועבודת-האדמה. תלמידים מצטיינים כמוהו אין רבים. כפי שהיה מסור ללימודים כן היה מסור גם למשפחתו ולעמו".

בביטאון תנועת-המושבים "תלמים" פורסמה רשימה של יעקב; בית-הספר הארצי להנדסאים בטכניון והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הוציאו-לאור חוברת לזכר תלמידיהם, שנפלו במערכה ובה דברים על דמותו של יעקב; בספר "נזכור" של האוניברסיטה העברית ראתה אור רשימה של יעקב, ובה כתבה עליו מדריכתו: "מחשבתו הבהירה, רעיונותיו המקוריים וכשרונו הבלתי-רגיל מוצאים ביטוים בעבודת-הגמר, בעבודת הדוקטור שהספיק לסיים ובשורת-מאמרים שפרסם בעיתונות המדעית הבינלאומית; עבודות אלה זכו להתעניינות רבה בארץ ומחוצה לה".