מרווה

מגישים: ליעד אלכס דוד.ג רון ואדם

האם הצמח מרווה יכול לשפר את חיי האדם?

https://d2v9y0dukr6mq2.cloudfront.net/video/thumbnail/E_u2TU1Ix/salvia-officinalis-garden-sage-or-common-sage-in-summer-in-a-meadow-with-bees-collecting-nectar-or-pollen_rqpyeqni_thumbnail-full01.png

 

מרווה רפואית

המרווה מוכרת כצמח מרפא המאזן את מערכת העצבים והיא מסייעת להפחתת מתח ולחץ שיפור אנרגיה ומצב רוח . היא מוכרת כאנטי דיכאונית .המרווה יכולה לסייע כחלק מטיפול בנדודי שינה – היא מרגיעה ומשרה שינה .למרווה תכונות אנטי עוויתיות והיא טובה להפגת גזים ונפיחות ממערכת העיכול .המרווה מוכרת לטיפול במצבי שיעול עודף ליחה ונזלות למרווה יכולת לאזן הורמונלית ולשחרר עוויתות ולכן היא עשויה לסייע לכאבי מחזור אצל נשים. לא מומלצת למניקות!

 

תעודת זהות של הצמח

  • שם מדעי: Salvia fruticosa Mill
  • שם עממי: מרווה
  • משפחה: שפתניים
  • מין: מרווה משולשת
  • בית גידול: אדם
  • צורת חיים: שיח ובן שיח
  • חד/רב שנתי: רב שנתי
  • תפוצה בארץ ובעולם: גליל, חוף הים התיכון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה.
  • צורות ריבוי של הצמח: על ידי גרגירים אשר נמצאים בשיבלים
  • עונת הפריחה: מרץ – יולי (אביב)
  • תיאור הפרח:  צבע ורוד סגול, 4 אבקנים, גבעול מרובע, עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש, גובהו 1 מ' ויותר, הענפים מכוסים בצפיפות בשערות צמריות, צמח חד ביתי, העלים מחולקים לאונות והגביע רחב מ1 מ"מ.
  • דרך האבקה: כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מדרך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. בפרח מבוגר יותר יוצאת הצלקת לעמדה שהיא גורפת את האבקה מגבו של החרק.
  • צורת הפרי: שיבלים
  • מאפייני זרעים: חלקים, ומתכסים בריר כשהם נרטבים
  • דרך הפצת הזרעים: דרך הרוח שמעיפים את הגרגירים
  • יחסי גומלין בטבע: בין בעלי חיים

 

היסטוריה

הצמח התגלה עוד בתקופה הרומית ע"י קארולוס ליניאוס, כאשר בני אדם אכלו. לדוגמא מרקים. קרלוס ליניאוס היה בוטנאי, רופא וזואולוג שוודי, מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה. 

 

משמעות השם

יש אומרים כי השם המדעי של הסוג משמעו להיות בריא, ומקורו בסגולות-הריפוי המיוחסות למיני מרווה, במיוחד למרווה המשולשת. דעה אחרת, סבירה יותר, היא שמשמעו להושיע. שמה הערבי מרימיה (המבורכת), על שם מרים אמו של עיסא (ישו). היא השתמשה בו ונהנתה, ובירכה את הצמח. אמוץ דפני, חוקר פולקלור צמחי הרפואה בקרב ערבים בארץ, מונה 5 שמות למרוה המשולשת בין ערביי ארץ-ישראל:מרימיה, שג'רי (עץ), תום א-סמקי (פי הדג), ג'עסם, קוסעין, קטעיר.

 

מאפייני הצמח

  • מוצא: אגן הים התיכון, הבלקן 
  • גובה: 100-60 ס"מ
  • מאפיין צמח: רב-שנתיים עשבוניים
  • תיאור צמח: רב- שנתי עשבוני
  • ייחודיות: עוולה ארומטית
  • צבע פריחה: כחול-סגול
  • עונת פריחה: באביב
  • עוולה: מחוספסת, בעלת ריח חזק
  • ירוק-עד/נשיר: ירוק-עד
  • גדל בר בארץ: לא
  • טיפול: גיזום בסתיו, גיזום תפרחות יבשות לאחר הפריחה
  • תנאי אור: קרינת שמש ישירה
  • אזורי אקלים: כל אזורי הארץ
  • צריכת מים: מועטה-בינונית
  • עמידויות ורגישויות: עמיד לקרה, רגיש למליחות ולחוסר ניקוז
  • הערות: קיימים זנים בעלי עוולה מגוונת שימושים כתבלין – העלים משמשים למאכלי בשר וגבינות, כתוספת לרטבים ולחליטת תה מעדיף אזורים ללא לחות אוויר גבוהה צמח קצר חיים (כשנתיים)

 

האם הצמח בסכנת הכחדה?https://images.pond5.com/field-meadow-sage-salvia-pratensis-footage-090800959_prevstill.jpeg

המרווה אינה נמצאת בסכנת הכחדה ואפשר לשמר אותה בכך ש: נקטוף בדיוק את הכמות שאנו צריכים ולא יותר. נרחיב את שטחי הגידול של הצמח. לפזר מהר יותר את זרעי המרווה. להשתמש קצת יותר בתרופות שמטפלות שבמה שהצמח מטפל.

 

שימושים

לבעיות בדרכי העיכול צריך לשתות חליטה, לטיפול בחתכים ובפצעים צריך לחבוש את הצמח על האזור ודלקות בפה צריך לשתות תה עם המרווה ולגרגר.

 

מרכיבי המרווה

שמן נדיף, בעיקר מונוטרפנים שמתוכם Alfa thujone ו- beta thujone מהווים עיקר (עד 70%) וגם דיטרפנים וטריטרפנים פלבואנידים וטאנינים.

 

איך משתמשים

לבעיות בדרכי העיכול, הצטננויות ושיעול: חולטים 3-5 עלי מרווה בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים כ- 3 דקות ושותים. לטיפול בחתכים ופציעות ודלקות עיניים: כותשים עלי מרווה ומניחים על רטייה וחובשים בה את המקום הפגוע או על העין בה יש דלקת. להקלה על פצעים בפה, דלקות חניכיים ודלקות בפה: לגרגר תה מרווה מחליטה של 2-3 עלי מרווה.
השימוש במרווה אינו מומלץ בזמן הנקה עקב התכונה שלה ליבש חלב

 

הדרך הקונבנציונלית לריפוי המחלה

רוב המצוננים סובלים מזיהום נגיפי ובדרך כלל הוא יחלוף – עם טיפול ובלעדיו – תוך מספר ימים. לכן, סבלנות היא שם המשחק וברוב המקרים אפשר להיעזר בתרופות שמקלות את התסמינים, כגון: פראמול נורופן נוסידקס אקמול אלרג'יx ואלרין אשר מפחית גודש באף (ספריי לאף).

https://floraupload.s3.amazonaws.com/uploads/2014/04/1788025-772593-1600x1200.jpeg